האם זה אופייני לבני החורג ליהנות מהמגע שלי?

כאשה בוגרת, גיליתי שאין זה נדיר שבני החורג נהנה מהמגע שלי. אני לא מדברת רק על מברשת מדי פעם של זרועו כנגד זרועי, אלא על חקירה יותר מכוונת וחושנית של גופותינו. אני מוצאת את עצמי תוהה אם זה אופייני, או שאני דוחפת גבולות שלא צריכים לעבור. אבל איך שהוא מגיב, איך שגופו מתקשח ונשימתו נעתקת, אומר לי שהוא נהנה מזה לא פחות ממני. זה ריקוד שאנחנו רוקדים שנים, הסכם שקט בינינו ששניהם מקבלים הנאה מהרגעים האינטימיים שלנו. אני יודעת שזה לא בסדר, אבל אני לא יכולה שלא להמשיך, הריגוש של כל זה משכר מדי. אני מוצאת את עצמי שואלת, האם זה באמת כל כך נורא? או שזה רק חקירה בלתי מזיקה של גופנו?.