צעדתי דרך הכיפה ואז דרך טחיה, לפי כפות רגליי

לאחר טיול בכיפה הגיאודזית, מצאתי את עצמי משוטט ברחובות ההומים של טחיה. בכל צעד שעשיתי, הודרכתי על ידי הפיתוי הבלתי ניתן להכחשה של העונג. היעד שלי? המראה המגרה של מילפית חושנית, קימוריה מודגשים על ידי הצבעים התוססים של השוק המרוקאי. כשהתקרבתי אליה, נשאבה מבטי אל המרחב המהפנט של הישבן השופע שלה, מראה שהשאיר בי כמיהה לעוד. זה לא היה סתם מפגש רגיל; זה היה מפגש עם פתיינית ותיקה, אישה שידעה בדיוק איך לרתק את הקהל שלה בכל מהלך פרובוקטיבי. המפגש שהתפתח היה לא פחות מחשמל, שכן היא התמכרה במומחיות למפגש נלהב שלא השאיר שום סנטימטר מאחוריה העסיסיים לא נחקר. עוצמת החיבור שלנו הייתה מוחשית, עדות לאנרגיה הגולמית והראשונית שמגדירה את הרצונות המשותפים שלנו. זה לא רק סיפור של סיפוק גשמי; זה סיפור של תשוקה חסרת רסן שמתעלה על מחסומים תרבותיים ולשוניים, חגיגה של השפה האוניברסלית של התשוקה.